הגענו אל שכונת אבדלאני, אחת הפינות הכי ותיקות במרכז טביליסי, כדי להבין מקרוב מה קורה שם. ברחוב צדדי פגשנו את גיורגי, בעל מכולת ותיק, שמספר לנו שבחצי השנה האחרונה כבר ארבעה בתים סמוכים נמכרו לזרים. “פעם היו פה רק משפחות גיאורגיות,” הוא נאנח, “היום מגיעים משקיעים מצרפת, מרוסיה, מישראל – קונים בניין ישן, משפצים אותו לדירות Airbnb.”
והמחירים בהתאם. דירה של 60 מ"ר בבניין אבן מהמאה ה־19 נמכרה רק השנה ביותר מ־2,000 דולר למ"ר – מחיר שכמה מתושבי השכונה כלל לא מעלים בדעתם. יזמים מציעים חוזי שיפוץ "עד המפתח", שמבטיחים ברזים נוצצים וריהוט סקנדינבי, אבל עבור המקומיים זה בעיקר סימן לכך שהעידן הישן הולך ונעלם.
הקסם של אבדלאני ברור: מיקום מושלם ליד המרכז, סמיכות למסעדות, היסטוריה עשירה. מה שפעם נחשב "איזור עני עם פוטנציאל" הפך להיות "פנינה להשקעה." החוקים המקומיים מאפשרים רכישה מהירה של נכסים, ורבים מהקונים משלמים במזומן – תהליך פשוט בהרבה מאשר במדינות האיחוד האירופי.
אבל ככל שהביקוש גדל, צצות גם הבעיות. דיירים ותיקים, שחיים כאן עשרות שנים בשכירות ישנה, מקבלים לעיתים הודעות פינוי כשמשפצים את הבניין. “אני לא נגד שיפוץ,” אומרת לנו נינו, בת 62 שגרה פה כל חייה, “אבל מי ישלם לי שכירות חדשה אם אצטרך לעבור? אני מרוויחה 300 לארי בחודש.” העירייה ניסתה לקדם תוכנית תמיכה למפונים, אבל התקציב זעום והביקוש עולה על ההיצע.
מתווכים מדווחים שהשוק פשוט "בוער". יש מי שקונה כדי להפעיל השכרה יומית, ויש מי שמחזיק את הנכס בתקווה לעליית ערך. לפי הנתונים, 2024 הייתה שנת שיא בעסקאות באזורים הישנים של העיר – יותר מ־4,000 דירות נמכרו, רבות מהן במבנים בני מאה שנה ויותר.
המשקיעים לא פועלים רק מתוך רגש נוסטלגי. בניינים ישנים נהנים מהטבות מסוימות בשיפוץ, ולעיתים אפשר לקבל מענק חלקי לשימור החזית ההיסטורית. כך, חלק מהפרויקטים נראים “אותנטיים” כלפי חוץ – אך בפנים הם כבר דירות מודרניות לעילא, שמיועדות לתיירים ולשוכרי יוקרה.
גם השכונה עצמה משתנה: חנויות מכולת נסגרות לטובת בתי קפה ומסעדות בוטיק. רחוב שקט מקבל שלטים מוארים באנגלית. יש שיגידו שזו קידמה מבורכת – אחרים יאמרו שזו ג׳נטריפיקציה שמוחקת שכבה אחר שכבה את טביליסי שהיוותה השראה לסופרים ולמשוררים.
העתיד לא ברור. מצד אחד, העירייה מתכננת חוקים שיגבילו השכרה קצרת-טווח בשכונות רוויות תיירים, כדי לשמר מרקם קהילתי. מצד שני, לחץ כלכלי ודינמיקת שוק חזקה גורמים לכך שכל בית ישן עם תקרה גבוהה יהפוך, בסוף, ליעד השקעה.
כשאנחנו חוזרים לכיכר החביבה על המקומיים, האורות נדלקים בבתים המשופצים, והמוזיקה בוקעת מהברים החדשים. טביליסי משתנה בקצב שלא כולם מצליחים לעמוד בו. למשקיע זה אולי חלון הזדמנויות – אבל לתושבים זו שאלת זהות עמוקה: מה נשאר מהעיר כשהכל הופך נכס להשקעה?
