אחד האזורים שהכי מסקרנים אותנו לאחרונה הוא האזור שבין מרכז העיר לבין היציאה לכיוון שדה התעופה, לאורך ציר Avenida da Boavista. פעם זה היה אזור עסקים אפרורי, עם משרדים בנייני שנות ה-80. היום, בזכות פרויקטי התחדשות עירונית ומעבר של חברות בינלאומיות לפארקים עסקיים מודרניים, הסביבה הזו משנה את פניה – ומחירי הנכסים עדיין בפער משמעותי מהמרכז ההיסטורי.
הישראלים כבר כאן, אבל בשקט. אנחנו מכירים לפחות שלושה יזמים מקומיים שפועלים עם שותפים מישראל, קונים בנייני משרדים ומסבים אותם למגורי יוקרה או דירות להשכרה לטווח בינוני. הסיבה פשוטה: בעיר כמו פורטו, שבה התיירות עולה אבל גם תעשיות ההייטק והשירותים צומחות, יש ביקוש אמיתי לדירות מרווחות במיקומים נגישים – לא רק ליד הנהר או בכיכר ריביירה.
העירייה תורמת למשחק הזה. היא מציעה הקלות מס לפרויקטים שמשלבים שטחי מגורים ומסחר, מה שמאפשר ליזמים להשכיר את קומת הקרקע לעסקים קטנים וליצור "חיי רחוב" תוססים, מה שמעלה את ערך הבניין כולו. בנוסף, הרחבת קו המטרו לכיוון Matosinhos והחיבור המתוכנן לשדה התעופה מקצרים משמעותית את זמן הנסיעה, וזה נתון שחשוב לכל שוכר איכותי – בין אם הוא עובד בחברת טכנולוגיה ובין אם הוא פרילנסר מהקהילה הבינלאומית.
מהצד השני של המשוואה נמצאים האזורים המתחדשים של Vila Nova de Gaia – העיר התאומה שמעבר לנהר. גשר חדש שמתוכנן לחבר את שני צדי הנהר צפוי להוריד עומסים מהגשרים הקיימים ולפתוח אזורים חדשים להשקעה. כאן, דירה עם נוף ישיר לדורו עדיין יכולה להיסגר סביב 3,000–3,500 אירו למ"ר, לעומת 5,000–6,000 אירו בצד של פורטו.
הישראלי הממוצע שנכנס לפורטו היום שואל את עצמו שתי שאלות: איפה הערך יעלה הכי מהר, ואיפה הסיכון הכי נמוך? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בשילוב – לבחור אזור שבו התשתיות כבר בדרך, אבל השוק עוד לא מגלם את זה במחיר. להסתכל על פרויקטים שכבר התחילו להיבנות ולא רק על חלומות במצגת. ולוודא שהשכירות תוכל להחזיק את הנכס גם אם שוק המכירות ייקח פסק זמן.
פורטו של 2025–2026 היא לא אותה פורטו של לפני עשור. זו כבר לא רק עיר יין ותיירות – זו עיר שמתחרה בליסבון על כיסי המשקיעים הבינלאומיים. ובתחרות הזאת, מי שיידע לאתר את הרחוב הנכון בזמן, יוכל למצוא את עצמו בעוד חמש שנים עם נכס ששווה הרבה יותר מהכוס פורט שקיבלנו בתחילת הסיור.
