הנתונים מדברים בעד עצמם. באוקספורד, שכירות סטודיו בסיסי במרכז קפצה מ־1,050 ליש״ט ל־1,450. קיימברידג’ קרובה ל־1,500. המכללות אמנם מציעות מעונות, אך רק לשליש מהסטודנטים; ההכרח לשכור דירה פרטית הזניק את הביקוש בעיר שהיצע הבנייה שלה כפוף לחוקי שימור קפדניים. צילום רחפן מעל King’s College מגלה נזיד גגות זהובים – אפס עגורני בנייה.
מי שמנצל את הפער הם בעלי בתים פרטיים. קוטג’ בן 150 שנה הופך לדירת ארבע-שכבות שנשכרת לכל מי שמוכן לחלוק מרפסת צרה ומקלחת משותפת. העירייה משיבה באכיפה חדשה: “שישים אחוז מתלונות השכנים – רעש מ-HMO” (בית ריבוי דיירים). כדי להשקיט, היא מוסיפה רישוי כפול וקנס 5,000 £ למי שמשכיר ללא היתר. אבל צעד זה רק מגדיל עוד יותר את המחיר: בעל הקוטג’ מגולל את קנס האינסטלציה על הסטודנטים.
המכללות מנסות פתרון משלהן. New College באוקספורד החכיר מחסן ישן והופך אותו למעונות זמניים – פרויקט שבונה קבלן ישראלי המתמחה במודולים. בקיימברידג’ נחתם חוזה עם קרן פנסיה קנדית להקים 450 חדרים באזור North West Cambridge, אך השלמתו תגיע רק ב-2028. בינתיים, סטודנטים בינלאומיים, שמשלמים שכר לימוד גבוה פי שלושה מהבריטים, מסבסדים את ההרחבה.
משפחות ישראליות משלמות את המחיר: שכר לימוד 26 אלף ליש״ט יכול להתנפח ב-15 אלף נוספים לשכירות. כדי להוריד עלות, חלק מחפשים דירה משותפת עם שלושה דוקטורנטים. אחרים רוכשים דירה גם כהשקעה וגם למגורי הילד – מה שיוצר מעגל נוסף של ביקוש. סוכנות Knight Frank מדווחת על עלייה של 18 % בשנה ברכישות של משקיעים זרים בעיר: “דירה באוקספורד מניבה 4.5 % אבל שומרת על ערך אקדמי תמידי.”
בין הדמעות והספרים מסתתרת הזדמנות מדינית: המועצות קוראות לממשלה לאפשר למכללות לאשר מבני מעונות מחוץ ל־Green Belt. משרד השיכון שוקל חריגה “לטובת מחקר וחינוך”. אם יאושר, עשויות לצוץ שכונות “סטודנטיטאון” עם קווי אוטובוס מהירים לקולג’ים – מודל אמריקאי באדמה אנגלית.
למשקיע הישראלי שרוצה להיכנס לשוק: כדאי להביט בפרויקטים Build-to-Rent שנבנים במיוחד לסטודנטים בינלאומיים. חברת Unite Students מציעה תשואה 5 % נטו בחוזה ניהול מלא. הסיכון – רגולציית שכירות מתקרבת שתצמיד עליות למחיר צרכן פלוס 2 %.
עד שהמגדלים יקומו, הסטודנטים ממשיכים לג’נגל בין הדרכות בוקר בספרייה לציד חדרים בפורומים. בסופו של יום, קבלה לאוקספורד או קיימברידג’ נחשבת לוויקטוריה אינטלקטואלית – אבל ייתכן שהיא דורשת גם ניצחון נדל״ני מוקדם. הבשורה למועמד הישראלי: תכננו תקציב שכירות של 1,300–1,600 ליש״ט לחודש וקחו בחשבון שהסיכוי להשיג חדר בקולג’ קטן משליש. וכמו שקפטן הפאב המקומי אומר: “מי שיודע לחפש רפרנסים בשייקספיר, צריך לדעת גם לקרוא מודעות-גורם.”